מו״מ הוא לא קרב חרבות, אבל רבים מתנהגים כאילו מדובר בדו־קרב של החיים והמוות. מספיק לשבת בחדר ישיבות ולראות איך מנהלים, עורכי דין או נציגי עובדים מתעקשים על כל פרט קטן: מילה בחוזה, סדר היום של הפגישה ואפילו מיקום הפסיק בסעיף. מה שנראה כמו הקפדה על דיוק, הופך לא פעם לשדה קרב אינסופי שבו כל אמירה או בקשה נתפסת כהתקפה שיש להחזיר. הבעיה בהתנהלות כזו איננה רק בזבוז הזמן. כשהצד השני מרגיש מותקף בכל חזית, הוא ננעל. במקום לשתף פעולה, הוא נכנס לעמדת מגננה. כל ויתור, גם הקטן ביותר, הופך
