אנחנו רגילים לחשוב על משא ומתן כמו על משחק כדורגל. יש שני צדדים, יש שערים מנוגדים והמטרה היא להבקיע כמה שיותר לצד שלך. אם אתה מנצח, מישהו אחר בהכרח מפסיד. זוהי תפיסת "סכום אפס" מובהקת, אלא שמה שקורה במציאות הרבה יותר מורכב ולעיתים גם הרבה יותר מעניין.
כשהמשא ומתן הופך להצגה, אנחנו מגלים את האמת העמוקה יותר: מי מצליח להחזיק את הבמה, מי יודע להקשיב למחיאות הכפיים הסמויות של הקהל, ומי שולט לא רק בטיעונים, אלא גם בנרטיב.